3 יוני 2014

עורך דין לדיני משפחה - רוני אילן

באתר mynet פורסם מקרה שבו צעיר בן 24 מאזור חיפה גילה כי הכניס להריון ידידה שקיימה איתו יחסי מין. הידידה טענה בפניו שהיא אינה יכולה להביא ילדים לעולם, ולטענתו הכניסה להריון נעשתה ברמאות. לדברי הצעיר, הבחורה בת ה-28 הזמינה אותו לצאת איתה והייתה מעוניינת לקיים יחסי מין. כשהוא הציע להשתמש באמצעי מניעה, היא סירבה משום שלדבריה מצבה לא אפשר לה להיכנס להריון. לאחר מספר חודשים עדכנה הבחורה את הצעיר שהיא בהריון, וכעת הוא תובע משמורת על הילד העתיד להיוולד.

כל עורך דין לדיני משפחה יוכל לומר כי המצב המתואר, אם טענותיו של הצעיר מוצדקות, הוא מקרה קלאסי של "גניבת זרע". זהו מושג חברתי, אך מושג זה אינו קיים בעולם המשפט. מושג זה מתאר כניסה של אישה להריון עקב קיום יחסי מין, כשהגבר מניח שהם מוגנים ואילו האישה תכננה להיכנס להריון מהם. למרות טענותיו של הבחור, האחריות לתוצאה במקרה זה מוטלת עליו, כך על פי הפסיקה בישראל, ולכן הוא יהיה מחויב בתשלומי מזונות במשך 18 שנים.

מה קורה כשהגבר לא מעוניין בעובר?

במקרה זה, הבחור שעתיד להיות אב מעוניין בילד, אך ישנם מקרים שבהם נתקלים עו"ד לדיני משפחה ובהם האב לא מעוניין בעובר. במצבים אלו יש קרב בין שתי זכויות – הזכות להיות אם מול הזכות שלא להיות אב. הזכות שמנצחת בתחרות זו היא בכלל אחרת – זכות האישה לגופה. הרחם, שבו גדל העובר, נמצא בגופה, ולכן היא רשאית להחליט כיצד לנהוג.

בית המשפט רואה את טובת הילד מעל לכל

בית המשפט רואה את טובת הילד מעל לכל

במדינת ישראל לא נעשית הפלה בניגוד לרצון המפילה, אין צו בית משפט בנושא ואף לא תקדימים משפטיים. אחד המקרים הידועים שפורסמו גם בעולם, הוא פרשת נחמני – הדן במקרה שבו הזריע הגבר מבחנה בבנק הזרע על מנת להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית. לאחר מכן, בני הזוג היו מעוניינים להתגרש. האישה רצתה להמשיך בטיפולי ההפריה, אבל הגבר טען שהוא לא מעוניין להיות אבא. בסופו של דבר, ההליך הסתיים בפשרה. שבה האישה קיבלה את הביציות, אך ויתרה על האבהות. במילים אחרות, ממקרה זה ניתן להסיק כי אם ישנה "תחנת מעבר", הדיון הוא בשאלה למי שייך הזרע.

התביעה למשמורת

אביו של הילד העתיד להיוולד תובע משמורת עליו, ולכן נרחיב את הדיבור בנושא המשמורת, הרלוונטי עבור מקרים המגיעים לפתחו של כל עורך דין לדיני משפחה. אם פעם אמרה הפסיקה שילד עד גיל 12 יהיה תחת משמורת האם, למעט במקרים שבהם מצבה של האם לא מאפשר זאת, כיום בפסיקה המתקדמת ישנה גם משמורת משותפת – כלומר, הילד גם אצל האב וגם אצל האם, והשותפות לגביו נמשכת.

כשהילד נוצר מחוץ לנישואין, בית המשפט רואה את טובת הילד בראש ובראשונה, עוד בטרם הוא מביט על טובת ההורים. הדבר לא קשור בטיב הקשר בין ההורים ואם הם נשואים או לא. בית המשפט יבחן את היכולות הכלכליות של השניים, את המסוגלות ההורית ועוד, ורק אז יחליט כיצד לפעול. בכל מקרה, בית המשפט יצטרך להחליט מי אחראי לילד.

התביעה של הגבר במקרה זה למשמורת, צפויה להיתקל בסירוב של בית המשפט. אפשרות הגיונית הרבה יותר היא משמורת משותפת. גם במקרה זה, יהיה צורך בפשרות מצד שני הצדדים.

כל האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – בכל מקרה פרטני יש לפנות לעו"ד לקבלת ייעוץ משפטי מתאים.

עו"ד רוני א. אילן, עורך דין לדיני משפחה העוסק בתחומי משפט רבים, שותף-מנהל במשרד עורכי דין רוני א. אילן ושות'.

השאר תגובה

*