12 מאי 2014

עו"ד לדיני חברות רוני אילן - מתוך דה מרקר

בכלי התקשורת דובר בימים האחרונים על הצעת החוק של חברת הכנסת מירי רגב מהליכוד, לבטל את תאגידי המים ולחזיר את האחריות על המים והביוב לרשויות המקומיות. ההסבר המוצדק של ח"כ רגב במקרה זה, הוא חוסר היעילות של התאגידים, שהשיגו את המטרה ההפוכה מזו שלשמה הוקמו. לטענתה, התאגידים לא השיגו את המטרות שלהם, אינם מסייעים ואף מזיקים.

לדבריה, מחירי המים גבוהים והתאגידים אינם נשלטים על ידי הרשויות – דבר שהוביל לזעם מצד תושבים רבים. כמו כן, היא הדגישה שכל תאגיד צריך להעסיק אנשים רבים, מה שמייקר את שירותי המים והביוב ומגלגל את ההוצאה אליהם. לפי הצעת החוק, התאגידים יפורקו ויהיו משוחררים מחובותיהן לספק שירותי מים וביוב. כמו כן, הסמכויות של התאגידים יינטלו מהם. מי שיפעילו את שירותי המים הן הרשויות המקומיות. אל הרשויות יועברו הנכסים, הזכויות והחובות השונים.

כעורך דין לדיני חברות, קל מאוד לחשוב מה הייתה המחשבה מאחורי הקמת תאגידי המים. המדינה חשבה שהרשויות המקומיות לא מטפלות טוב מספיק בנושא המים והביוב ולכן הוקמו התאגידים. בפועל, מהניסיון לעשות טוב התקבלה תוצאה רעה. ברגע שהעבירו את הטיפול במים לתאגידים, ישנו תשלום מע"מ – וכבר מדובר בעלייה של 18 אחוזים על המים והביוב לעומת התקופה שבה הרשויות המקומיות טיפלו בנושא.

בנוסף, טענותיה של חברת הכנסת רגב בנוגע לחוסר היעילות נכונות – בכל תאגיד מים ישנם בעלי תפקידים – מנכ"ל, מנהלים זוטרים יותר, פקידים ועוד. לכל עובד יש משכורת ואף ייתכן שלחלקם כלי רכב צמודים, וזאת מבלי לדבר על עלות המשרדים וההוצאות השוטפות. עלויות אלה התגלגלו אל האזרחים, בעוד שכאשר הרשויות המקומיות טיפלו בנושא, ההוצאות היו קטנות בהרבה. מה שקורה כיום, כתוצאה מחוסר היעילות, הוא שהאזרח משלם יותר ולא מקבל דבר.

רשות המים - תהיה אחראית על הנושא, ללא התאגידים

רשות המים – תהיה אחראית על הנושא, ללא התאגידים

אם לא די בכך, המעמד החוקי של התאגידים מאפשר להם לגבות את התשלומים באופן מקוצר, במקרה של מחלוקות לגבי גובה התשלום. כך למשל, באפשרותם לגבות כספים ישירות מחשבון הבנק. התוצאה – "משק כספים סגור" – תאגידי המים ששייכים לרשויות המקומיות, ממלאים את הקופות שלהם, אך הרשויות לא משתתפות ברווח. זוהי דוגמא להתנהלות לא נכונה.

מה יקרה כשהצעת החוק תאושר ותצא אל הפועל?

כאשר תאושר הצעת החוק, כל האחריות לנושא המים והביוב תחזור לפקודת הרשויות המקומיות ותהיה בשליטתן. התשלומים שיתקבלו על המים והביוב ייכנסו לקופת הרשות המקומית, שתעביר את סכומי הכסף הרלוונטיים למדינה. הרווח יישאר בקופת הרשויות המקומיות, כלומר לרווחת התושבים.

ביטול החוק יחזיר את הסמכויות לרשויות ובמקביל יבטל את הסמכויות והחובות של תאגידי המים. זו למעשה הפקעה של כל הסמכויות הקיימות כיום מתאגידי המים. המשמעות בפועל, מניסיוננו כמשרד עו"ד לדיני חברות, הוא שהתאגידים ייסגרו. רשות המים, הגוף הממשלתי העליון המפקח על המים בישראל, יפקח למעשה על הרשויות המקומיות.

הבעיה במקרה זה היא לא קבלת ההחלטות, אלא הביצוע. במדינת ישראל, לא פעם התקבלו החלטות על ידי ועדות שונות או על ידי חברי כנסת, אך מכאן ועד למימושן המרחק גדול. ברגע שיוחלט אף לממש את הצעד, אנו צפויים לראות את תאגידי המים נסגרים בתוך שבועות אחדים.

כל האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – בכל מקרה פרטני יש לפנות לעו"ד לקבלת ייעוץ משפטי מתאים.

הכותב הנו עו"ד רוני א. אילן, שותף-מנהל במשרד עו"ד רוני א. אילן ושות'. רוני א. אילן הנו עורך דין לדיני חברות ובין תחומי העיסוק שלו: נדל"ן ומקרקעין.

השאר תגובה

*